דיאטנית קלינית I מיכל גרשוביץ - מומחית לסוכרת I ראשון לציון I זום
מעל גיל 40? יתכן שראית שבתוצאות בדיקות הדם הסוכר מעל 100 - חשוב לפנות לדיאטנית קלינית מומחית לסוכרת כדי לאזן את הסוכר
מעל גיל 40? יתכן שראית שבתוצאות בדיקות הדם הסוכר מעל 100 - חשוב לפנות לדיאטנית קלינית מומחית לסוכרת כדי לאזן את הסוכר
אם יש משהו שחשוב לדעת כנשאית BRCA, זה שיש דברים שכן נשארים בשליטה למרות הנשאות לגן.
אין נוסחת קסם למניעה של עלייה במשקל בגיל המעבר אבל החדשות הטובות הוא שמי שמקפידה על אורח חיים בריא המשקל,ההיקפים ואחוזי השומן יושפעו בהתאם.
מיקרוביום ותקופת גיל המעבר זהו נושא מרתק! המיקרוביום הוא מכלול החיידקים, הפטריות, הווירוסים והמיקרואורגניזמים האחרים שחיים בגוף ובמערכותיו השונות, בעיקר במערכת העיכול. במהלך החיים, המיקרוביום משפיע על תהליכים חיוניים כמו חילוף חומרים, תפקוד מערכת החיסון, וויסות דלקות וייצור הורמונים. בגיל המעבר, נשים חוות שינויים הורמונליים משמעותיים, בעיקר ירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. שינויים אלה משפיעים גם על הרכב ותפקוד המיקרוביום, בעיקר במעי ובנרתיק. עובדות חשובות על המיקרוביום בתקופת אמצע החיים: המיקרוביום של המעי משתנה לאורך החיים, עם הבדלים משמעותיים בין המינים, שמקורם ככל הנראה בהשפעת הורמוני המין. בגיל המעבר, עם הירידה באסטרוגן ובפרוגסטרון, חלים שינויים במיקרוביום, מה שעלול להשפיע על בריאות הלב, חילוף החומרים ומערכת החיסון. תפקיד המיקרוביום במיחזור אסטרוגן (באמצעות ה-"אסטרובולום") עשוי להיות משמעותי במיוחד לאחר גיל המעבר, כאשר ייצור האסטרוגן השחלתי נפסק. קיימת עלייה בסיכון למחלות כרוניות בגיל המעבר, כגון סוכרת ומחלות לב, והקשר בין המיקרוביום למחלות אלו נחקר. מחקרים מראים ירידה במגוון חיידקי המעי לאחר גיל המעבר, עם שינויים בהרכב חיידקי כמו עלייה במיני Bacteroides ו-Prevotella וירידה במיני
גלי חום הם ללא ספק התסמין השכיח ביותר בקדם גיל המעבר ובגיל המעבר.
"אני עושה כל מה שעשיתי בעבר, אבל זה כבר לא עובד" "אני עושה דיאטה, אבל הבטן נשארת" בפגישות עם מטופלות בקליניקה או בקבוצות שאני מעבירה נשים רבות משתפות אותי שהן מרגישות מאוד מתוסכלות מההשמנה באיזור הבטן ובעיקר יש תחושה של חוסר לשלוט על העלייה במשקל מעל גיל 40. השמנה בטנית בגיל המעבר: סיבות ודרכי התמודדות גיל המעבר הוא שלב טבעי בחיי האישה המאופיין בשינויים הורמונליים משמעותיים, בעיקר בעקבות הירידה ברמות האסטרוגן. שינויים אלו משפיעים על פיזור השומן בגוף, כך שהשומן מצטבר באזור הבטן. התופעה הזו, המכונה "השמנה בטנית", עלולה להיות מתסכלת ואף יש לכך השלכות בריאותיות. מה אפשר לעשות אחרת כדי לצמצם את ההשמנה הבטנית? בקליניקה ההתייחסות היא הוליסטית כלומר שנכתבת תוכנית פעולה לטיפול בהמנה הבטנית יש התייחסות למספר תחומים: רקע רפואי התייחסות לבדיקות הדם התייחסות לגורמים שגורמים לנפיחות בטנית מזונות שמגבירים את הנפיחות או שעלולים לגרום להשמנה שינה ועוד... לפי מחקר הswan נשים יכולות לעלות כ 4 - 6 ק"ג בתקופה זאת... מה שחשוב לדעת שעל הרבה גורמים יש
המנופאוזה נתפסת כשלב שמגיע סביב גיל 50, יש נשים שחוות אותה מוקדם מהצפוי – לפעמים אפילו בעשור הרביעי לחייהן. הסיבות לכך מגוונות: גורמים גנטיים, רפואיים ואורח חיים יכולים להשפיע על הגיל שבו השחלות מפסיקות לתפקד.
אבל מה זה אומר עבור הגוף? איך זה משפיע על הבריאות, המצב הרגשי, והאתגרים התזונתיים שמתלווים לזה? ומה אפשר לעשות כדי לשמור על הבריאות והאיזון?
בפרק הזה מיכל גרשוביץ, דיאטנית קלינית לנשים בגיל המעבר משוחחת עם דר רותם ענבר על ההשלכות הבריאותיות של מנופאוזה מוקדמת, הצרכים התזונתיים הייחודיים לנשים שחוות אותה, ואיך תזונה מותאמת יכולה לעזור להפחית תסמינים ולשמור על הבריאות לטווח הארוך.
המנופאוזה נתפסת כשלב שמגיע סביב גיל 50, יש נשים שחוות אותה מוקדם מהצפוי – לפעמים אפילו בעשור הרביעי לחייהן. הסיבות לכך מגוונות: גורמים גנטיים, רפואיים ואורח חיים יכולים להשפיע על הגיל שבו השחלות מפסיקות לתפקד.
אבל מה זה אומר עבור הגוף? איך זה משפיע על הבריאות, המצב הרגשי, והאתגרים התזונתיים שמתלווים לזה? ומה אפשר לעשות כדי לשמור על הבריאות והאיזון?
בפרק הזה מיכל גרשוביץ, דיאטנית קלינית לנשים בגיל המעבר משוחחת עם דר רותם ענבר על ההשלכות הבריאותיות של מנופאוזה מוקדמת, הצרכים התזונתיים הייחודיים לנשים שחוות אותה, ואיך תזונה מותאמת יכולה לעזור להפחית תסמינים ולשמור על הבריאות לטווח הארוך.
בפרק אדבר על איך מגדירים השמנה בטנית, מה כדאי לאכול, אילו בדיקות דם כדאי לעשות ואיזה סוג של פעילות גופנית מומלץ. כמו כן בפרק יש התייחסות להורמון שנקרא קורטיזול והמשמעות שלו בגיל המעבר
כיום יש המון טרנדים בענייני תזונה והמון מיתוסים בנוגע לדיאטה זאת או אחרת . מצרפת לכן סיכום של המאמר "10 טיפים שיעזרו לך לאכול בריא יותר בשנת 2025" מתוך הניו - יורק טיימס חשוב להקפיד על דיאטה בריאה ללב דיאטת DASH, הכוללת פירות, ירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב, עוף, דגים וקטניות, יכולה לתרום להורדת לחץ דם שמן זרעים אינו "רעיל" כפי שטוענים חלק מהמשפיענים מחקרים מראים ששמנים כמו קנולה, חמניות ותירס קשורים להפחתת סיכון למחלות לב, סוכרת סוג 2 ותמותה מוקדמת, במיוחד כשמשתמשים בהם במקום שומנים מהחי. תוספי מגנזיום עשויים לעזור, אך הראיות מוגבלות עדיף לקבל מגנזיום ממזון כמו אגוזים, זרעים, ירקות עליים, קטניות ודגנים מלאים. בטטות הן תוספת בריאה לתפריט הן עשירות באשלגן, סיבים ונוגדי חמצון כמו ויטמינים A ו-C, ולמרות מתיקותן, הן אינן מעלות את רמות הסוכר בדם כמו משקאות ממותקים. פירות ים הם מקור בריא ובר-קיימא לחלבון ולשומנים בריאים הם מכילים אומגה-3, ויטמין B12, אבץ וברזל, ונחשבים לאפשרות סביבתית טובה יותר בהשוואה לדגים מסוימים. מזון אולטרה-מעובד אינו בהכרח מזיק
עדכונים, מידע אמין ומקצועי על גיל המעבר וּמֵעֵבֶר ישירות אליך למייל