ייתכן שנתקלת כבר במאמר או כתבה של דיאטנית שמדבר על פיטואסטרוגן בהקשר של הקלה על תופעות של גיל המעבר. בכתבה כאן יש סקירה על העובדות המדעיות, באילו מזונות יש את הפיטואסטרוגנים ומקורות מידע חשובים.
עובדות
- פיטואסטרוגנים אינם אסטרוגנים, אך המבנה שלהם דומה להורמון אסטרדיול (אסטרוגן הפעיל בגוף האישה).
- דימיון מבני יכול לאפשר לפיטואסטרוגן להקשר לקולטני אסטרוגן מסוג ביתא ולא אלפא.
- קיימות מספר קבוצות של פיטואסטרוגנים - איזוֹפְלָבוֹנים (isoflavone) (הגֶניסְטין (genistein) והדיאָדזין (daidzein) המצויים בסויה נחקרים במיוחד) וליגנאנים (lignan), פּרֶנילפְלָבוֹנוֹאידים (prenylflavonoid) וקוּמֶסטָנים (coumestan).
- ההשפעה של פיטואסטרוגנים על גלי חום בגיל המעבר משתנה מאישה לאישה. רק ל 33% עד % 70 מהאוכ' יש את חיידקי המעיים שיכולים להמיר את הפיטואסטרוגנים לצורה החזקה יותר (equol).
- איזופלבנואידים - על אף הדמיון במבנה האתר הפעיל בינם לאסטרוגן, קיימים הבדלים משמעותיים באינטראקציה שלהם עם הקולטן לאסטרוגן.
לאיזופלבנואידים זיקה ויכולת אקטיבציה נמוכות יותר משמעותית משל אסטרוגן.
ישנם שני איזופורמים של קולטני אסטרוגן: α ו-β .קולטנים אלה מצויים בכל רקמות הגוף, אך היחס ביניהם משתנה בהתאם לרקמה:בשד וברחם מצויים בעיקר קולטנים מסוג α ,בעוד שבכלי הדם, בעצם ובערמונית מצויים בעיקר קולטנים מסוג β .
נמצא כי איזופלבנואידים זיקה זניחה לקולטני α ,ולעומת זאת הם בעלי זיקה גבוהה יותר לקולטני β .
לכן, נכון יותר לקטלג אותם בתור modulators receptor-estrogen selective – SERMs או: מווסתים בררנים לקולטני אסטרוגן.
- מזונות המכילים פיטואסטרוגנים מציעים יתרונות תזונתיים אחרים כולל חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים.
- המכון האמריקאי לחקר סרטן (AICR) מתייחס לצריכה האופיינית לתזונה האסייתית בתור מודל לצריכת סויה מתונה: 1-2 מנות ביום של מזונות סויה מסורתיים.
- מנה=כ-100 גרם טופו כשליש חבילה ; חצי כוס אדממה; כוס חלב סויה מנה מכילה בממוצע – 7 גרם חלבון ו25 מ"ג איזופלבנואידים .
- ה-AICR וה-ACS מציינים שגם צריכה של 3 מנות סויה ליום המספקות עד 100 מ"ג איזופלבנואידים הינה בטוחה ועשויה לספק יתרונות בריאותיים, לרבות עבור חולות ושורדות סרטן השד.
מזונות המכילים פיטואסטרוגנים
מוצרי סויה
- טמפה
- פולי סויה
- טופו
- מיסו
- חלב סויה מלא
- משקאות סויה
דגנים
- שיבולת שועל
- אורז
- שעורה
- קינואה
- סובין אורז
- שיפון
- נבט חיטה
- זרעים ואגוזים
- פשתן
- זרעי שומשום
- גרעיני חמניות
- פיסטוקים
- שקדים
קטניות
- חומוס
- עדשים
- שעועית אדומה
- אלפלפא
- שעועית מש
חשוב לציין כי לתוספי תזונה המכילים פיטואסטרוגנים לא ברורה ההשפעה על גוף האישה. משרד הבריאות קבע כי יעילות תוספי איזופלאבונים בטיפול בגלי חום הינה שנויה במחלוקת, אך ככל הנראה יש ביכולתם לסייע בהפחתת תדירות גלי החום בשימוש שנמשך לפחות 3 חודשים, במינון של עד 50 מ"ג/יום.
למידע ולייעוץ אישי בכל הקשור לדיאטה לנשים בגיל המעבר לחצי כאן
או התקשרי אלי ונדבר: 050-8804422
המידע הרשום אינו מחליף ייעוץ רפואי, מטרתו לתת מידע אמין ומקצועי על תזונה וסימפטומים של גיל המעבר.
יש המון יתרונות לצריכה של פיטואסטרוגנים בגיל המעבר
כמה עובדות שחשוב להכיר
הגדרה: פיטו= צמח אסטרוגן=שם של הורמון
פיטואסטרוגן אינו אסטרוגן! המבנה שלו דומה להורמון האסטרדיול (אסטרוגן) לכן יכול להקשר לקולטן של האסטרדיול בגוף אך היכולת של הפיטואסטרוגן חלשה פי 100 עד 1000 מזו של אסטרדיול.
מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים כוללים:
- פולי סויה/טופו/טמפה
- זרעי פשתן
- מגוון קטניות
- פירות יבשים
- שומשום
- שום
- ועוד...
במחקרים הראו שיש לצריכת סויה השפעה מיטיבה בעיקר בנשים ממוצאן אסיאתי (סין ויפן בעיקר). כמו כן, נמצא שחשיפה למוצרים על בסיס סויה בילדות עשוייה, כך משערים, להיות בעלת אפקט מניעתי מפני התפתחות סוגי סרטן שונים.
יש מספר קבוצות של פיטואסטרוגנים: לדוגמא איזוֹפְלָבוֹנים, ליגנאנים, פּרֶנילפְלָבוֹנוֹאידים, קוּמֶסטָנים. בקבוצת האיזופלבונים יש 2 חומרים שנחקרים במיוחד : הגֶניסְטין (genistein) והדיאָדזין (daidzein) המצויים בסויה שנמצא שיש להם אפקט הגנתי.
לשאלה - האם כולנו יכולות ליהנות מההשפעה המגינה של הפיטואסטרוגן?
לא בטוח!
נמצא שהחיידקים במעי הגס מעבירים את צורת הדיאדזין לצורת אקוול (equol) שחומר זה נמצא בעל אפקט מגן. מעריכים כי רק בין 33- 70 מהאוכלוסיה יש להן את היכולת להעביר לצורה זאת. אין במה שנכתב פה המלצה לא לצרוך מוצרי סויה אלא להפך ייתכן שיש חומרים נוספים שאנחנו לא מכירים את השפעתם וכן מיטבים עם תסמיני גיל המעבר.